Quotation_auto zu Schemuel II 15:6

דבר אחר נצבו כמו נד מה נוד צרור עומד לא מוציא ולא מכניס כך היתה נפשם של מצרים צרורה בהן לא מוציאין ולא מכניסין מעולפין מריח המים שנאמר ירתיח כסיר מצולה. וישראל נעשה להם הים כל מיני בשמים שנאמר ים ישים כמרקחה ואומר עורי צפון ובואי תימן וגו'. קפאו תהומות בלב ים עשאן כמין כיפה. בלב ים היאך לבו של אדם נתון משני חלקים ולמעלה כיפה כך נקפה להם הים משני חלקים ולמעלה. הים לא היה לו לב ונתן לו לב שנאמר בלב ים. האלה לא היה לה לב ונתן לה לב שנאמר בלב האלה. השמים לא היה להם לב ונתן להם לב שנאמר עד לב השמים. יבוא הים שלא היה לו לב ויפרע מן המצריים שהיה להן לב ושעבדו את ישראל בכל מיני פורעניות שנאמר ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך. תבא האלה שלא היה לה לב ונתן לה לב ותפרע מאבשלום שהיה לו לב וגנב שלש לבבות. גנב לב אביו ולב בית דין ולב אנשי ישראל שנאמר ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל. יבואו השמים שלא היה להם לב ונתן להם לב ויורידו המן לישראל שהיה להם לב ועסקו בתורה בכל לבבם ובכל נפשם שנאמר ואהבת את ה' אלקיך. ולא השמים בלבד שמחים בגאולתן של ישראל אף ההרים והגבעות עץ פרי וכל ארזים שנאמר רנו שמים כי עשה ה' וגו' מפני מה כי גאל ה' (את) יעקב רנו שמים וגילי ארץ ופצחו הרים רנה כי (גאל ה' את יעקב) [נחם ה' עמו] וענייו ירחם:

אם המצא תמצא בידו אין מציאה אלא בעדים. בידו אין בידו בכל מקום אלא רשותו (כתוב על ספר כריתות ונתן בידה). משור ועד חמור רבי עקיבא אומר שאין תלמוד לומר חיים אלא להביא את החיה. חיים שנים ישלם ולא מתים שנים ישלם. נמצאת אתה אומר שבעה גנבים הם הראשון שבגנבים גונב דעת בני אדם. המסרב בחברו לארחו ואין בלבו לקראהו. והמרבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל. והפותח חבית. והמעול במדות. והמשקר במשקלות. והמערב את הגירה בתלתן. ואת החול בפול. ואת החומץ בשמן, מפני שאמרו השמן אינו מקבל מעל לפיכך מושחין בו מלכים. ולא עוד אלא מעלין עליו שאם היה יכול לגנוב דעת העליונה גונבה. וכן מצינו באבשלום שגנב שלש גנבות לב אביו ולב בית דין ולב אנשי ירושלים. שנאמר ויגנב אבשלום את לב וכו' וכי מי גדול הגונב או הנגנב הוי אומר הנגנב שהוא יודע שהוא נגנב ומחריש. וכן מצינו שבשעה שעמדו לפני הר סיני לקבל את התורה בקשו לגנוב דעת העליונה כביכול שנאמר כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע ונגנב לב בית דין בידן שנאמר מי יתן והיה לבבם זה להם. ואם תאמר שאין הכל גלוי לפניו והלא כבר נאמר ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו אף על פי כן והוא רחום יכפר עון ואמר כסף סיגים מצופה על חרש שפתים דולקים ולב רע. גנב איסורי הנאה פטור מלשלם. כסות ופירות וכלים (בהמה) חיה ועוף [משלם תשלומי כפל. בהמה] משלם תשלומי ארבעה וחמשה. עבדים ושפחות שטרות וקרקעות אינו משלם אלא קרן. פטר חמור משלם כפל אף על גב שהוא אסור עכשיו יש לו היתר לאחר זמן. תחת השור ישלם חמשה. תחת השה ישלם ארבעה, שנאמר חמשה בקר ישלם תחת השור וגו'. למעלה מהן גונב נפש בני אדם שהוא מתחייב בנפשו. ר' שמעון בן יוחאי אומר משל למה הדבר דומה לאחד שהיה יוצא מבית חברו טעון כלים מצאו חברו ואמר לו מה אתה עושה אמר לו טול חלקך ואל תגיד לאדם. לאחר זמן בא בעל הגנבה ואמר לו משביע אני עליך אם ראית לפלוני יוצא מתוך ביתי טעון כלים ואמר לו שבועה שאיני יודע מה אתה מדבר הרי זה מתחייב בנפשו. עליו הוא אומר חולק עם גנב שונא נפשו וגו'. אבל המתגנב מאחר חברו והלך ושנה דברי תורה אף על פי שהוא נקרא גנב הרי זה זוכה לעצמו ועליו הוא אומר לא יבוזו לגנב וגו'. לסוף נמצא מתמנה על הצבור וישלם שבעתים שנאמר את כל הון ביתו יתן. ואין שבעתים אלא דברי תורה שנאמר אמרות ה' אמרות טהורות וגו':